חוק הפטנטים, התשכ"ז-1967 תוקן בתיקון מספר 10, שמטרתו להקדים פרסום בקשות פטנט.
טרם התיקון, בקשות לפטנט בישראל התפרסמו במלואן רק לאחר שהבקשה עברה בחינה ברשות הפטנטים ורק במידה והיא קובלה לרישום כפטנט. מצב זה, השונה מהמצב הנהוג ברוב מדינות העולם, לרבות המצב הנהוג גם במערכת ה-PCTבה ישראל חברה, יצר סיטואציה בעייתית עבור בעלי אמצאות. ניתן היה לעיין בפרטי בקשות מקבילות לבקשה לפטנט בישראל (למשל, בקשה לרישום פטנט בארה"ב או בקשת פטנט בינלאומית במסגרת אמנת ה-PCT) ולנצל את האמצאה בישראל עוד לפני מועד הקיבול של הבקשה הישראלית, וזאת מבלי שלמבקש הפטנט תהיה זכאות לסעד כלשהו על פי החוק.
בעיה זו לא היתה בעיה תיאורטית, והראיה לכך היא שבמסמך הבנות שחתמה ממשלת ישראל עם נציג הסחר של ארה"ב בעניין הגנת הקניין הרוחני בתחום התרופות, נדרשה ישראל לתקן את המצב שהיה, ולקדם הרמוניזציה של דיני הפטנט בישראל ואלו החלים מחוצה לה.
מרכזו של תיקון מס' 10 הינו בהוספת סעיף 16א לחוק הפטנטים שכותרתו "פרסום הודעה בדבר פתיחת תיקי בקשות לעיון הציבור", ואשר זו לשונו:
(א) הרשם יפרסם הודעה באינטרנט, כאמור בסעיף 166א, סמוך ככל האפשר לאחר המועד הקובע, ובה רשימה של בקשות שכל המסמכים הנוגעים להן יהיו פתוחים לעיון הציבור באופן מקוון, ממועד הפרסום ואילך (בסעיף זה – ההודעה); ואולם לא יפרסם הרשם בהודעה כאמור –
(1) בקשה שסורבה או בוטלה לפני המועד הקובע;
(2) בקשה שדבר קיבולה פורסם לפי סעיף 26 לפני המועד הקובע.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), ההודעה לעניין בקשה שהיא בקשה בין-לאומית כהגדרתה בסעיף 48א, תפורסם בתוך 45 ימים מהמועד שבו קיים המבקש את הוראות סעיף 48ד.
(ג) לעניין סעיף זה, "המועד הקובע" – 18 חודשים מיום הגשת הבקשה ללשכה, ולעניין בקשה שנדרש לגביה דין קדימה – 18 חודשים מתאריך הבקשה הקודמת כמשמעותה בסעיף 10(א), או 18 חודשים מתאריך הבקשה הקודמת המוקדמת ביותר כאמור בסעיף 10(ב), לפי העניין.
כלומר, פרסום פרטי הבקשה יבוצע תוך 18 חודש מיום הגשתה או מתאריך הבקשה הקודמת ממנה תובעת בקשת הפטנט הישראלית דין קדימה. במידה והבקשה הינה שלב לאומי של בקשת PCT, פרסומה יעשה תוך 45 יום לאחר הכניסה לשלב הלאומי בישראל.
עוד קובע התיקון לחוק את התרופה לה יהיה זכאי בעל פטנט שנעשה שימוש באמצאתו בטרם הוא קיבל פטנט אך לאחר פרסומה. לעניין זה תוקן סעיף 179 לחוק הפטנטים כך שנקבעה זכאות ל"תמלוגים סבירים" בגין ניצול של האמצאה לאחר פרסומה. זכאות זו הותנה בכך שהאמצאה שנתבעה בבקשה שפורסמה זהה מבחינה מהותית לאמצאה שבגינה ניתן פטנט בסופו של יום, ובכך שהניצול מפר גם את הפטנט שניתן.
טרם התיקון, בקשות לפטנט בישראל התפרסמו במלואן רק לאחר שהבקשה עברה בחינה ברשות הפטנטים ורק במידה והיא קובלה לרישום כפטנט. מצב זה, השונה מהמצב הנהוג ברוב מדינות העולם, לרבות המצב הנהוג גם במערכת ה-PCTבה ישראל חברה, יצר סיטואציה בעייתית עבור בעלי אמצאות. ניתן היה לעיין בפרטי בקשות מקבילות לבקשה לפטנט בישראל (למשל, בקשה לרישום פטנט בארה"ב או בקשת פטנט בינלאומית במסגרת אמנת ה-PCT) ולנצל את האמצאה בישראל עוד לפני מועד הקיבול של הבקשה הישראלית, וזאת מבלי שלמבקש הפטנט תהיה זכאות לסעד כלשהו על פי החוק.
בעיה זו לא היתה בעיה תיאורטית, והראיה לכך היא שבמסמך הבנות שחתמה ממשלת ישראל עם נציג הסחר של ארה"ב בעניין הגנת הקניין הרוחני בתחום התרופות, נדרשה ישראל לתקן את המצב שהיה, ולקדם הרמוניזציה של דיני הפטנט בישראל ואלו החלים מחוצה לה.
מרכזו של תיקון מס' 10 הינו בהוספת סעיף 16א לחוק הפטנטים שכותרתו "פרסום הודעה בדבר פתיחת תיקי בקשות לעיון הציבור", ואשר זו לשונו:
(א) הרשם יפרסם הודעה באינטרנט, כאמור בסעיף 166א, סמוך ככל האפשר לאחר המועד הקובע, ובה רשימה של בקשות שכל המסמכים הנוגעים להן יהיו פתוחים לעיון הציבור באופן מקוון, ממועד הפרסום ואילך (בסעיף זה – ההודעה); ואולם לא יפרסם הרשם בהודעה כאמור –
(1) בקשה שסורבה או בוטלה לפני המועד הקובע;
(2) בקשה שדבר קיבולה פורסם לפי סעיף 26 לפני המועד הקובע.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), ההודעה לעניין בקשה שהיא בקשה בין-לאומית כהגדרתה בסעיף 48א, תפורסם בתוך 45 ימים מהמועד שבו קיים המבקש את הוראות סעיף 48ד.
(ג) לעניין סעיף זה, "המועד הקובע" – 18 חודשים מיום הגשת הבקשה ללשכה, ולעניין בקשה שנדרש לגביה דין קדימה – 18 חודשים מתאריך הבקשה הקודמת כמשמעותה בסעיף 10(א), או 18 חודשים מתאריך הבקשה הקודמת המוקדמת ביותר כאמור בסעיף 10(ב), לפי העניין.
כלומר, פרסום פרטי הבקשה יבוצע תוך 18 חודש מיום הגשתה או מתאריך הבקשה הקודמת ממנה תובעת בקשת הפטנט הישראלית דין קדימה. במידה והבקשה הינה שלב לאומי של בקשת PCT, פרסומה יעשה תוך 45 יום לאחר הכניסה לשלב הלאומי בישראל.
עוד קובע התיקון לחוק את התרופה לה יהיה זכאי בעל פטנט שנעשה שימוש באמצאתו בטרם הוא קיבל פטנט אך לאחר פרסומה. לעניין זה תוקן סעיף 179 לחוק הפטנטים כך שנקבעה זכאות ל"תמלוגים סבירים" בגין ניצול של האמצאה לאחר פרסומה. זכאות זו הותנה בכך שהאמצאה שנתבעה בבקשה שפורסמה זהה מבחינה מהותית לאמצאה שבגינה ניתן פטנט בסופו של יום, ובכך שהניצול מפר גם את הפטנט שניתן.
