בית המשפט העליון קבע: שידורי Streaming באינטרנט מפרים זכויות יוצרים
בהחלטה תקדימית של בית המשפט העליון נקבע כי אתר אינטרנט שמעביר לגולשיו שידורים חיים של משחקי כדורגל מפר זכויות יוצרים. בהחלטה זו נקבע באופן שאינו משתמע לשני פנים כי שידורי Streaming באינטרנט מפרים זכויות יוצרים
"שידור" לפי חוק זכות יוצרים כולל שידורי Streaming
זכות היוצרים כוללת בתוכה מספר רב של זכויות משנה, וביניהן הזכות למנוע מאחרים לשדר את היצירה. בית המשפט העליון הבהיר כי "שידור" כהגדרת החוק כולל גם ביצוע השידור באמצעות טכנולוגית הזרמה (Streaming).
טכנולוגיית ההזרמה, נקבע, דומה במהותה לשידור ה"קלאסי" והמוכר לנו מימים עברו: המשתמש צופה ביצירה ברגע מסוים, אך היא אינה נשארת ברשותו לאחר מכן. בית המשפט אף העיר כי הדבר מתיישב עם העידן המודרני:
"העברת תכנים באמצעות רשת האינטרנט, לרבות באמצעות שיטת ההזרמה, היא מאפיין עיקרי ומרכזי של העידן הדיגיטלי. אין הצדקה, אפוא, להגביל את ה"שידור" אך לאמצעים טכניים הקודמים לדור האינטרנט. להיפך. חקיקת החוק החדש מסמלת את התאמת דיני זכויות היוצרים הישראליים לעידן הדיגיטלי ולאתגרים שהוא מציב בתחום הקניין הרוחני. החוק מבקש, ככלל, להתאים עצמו לאמצעי ההעברה המודרניים, ולא להוציא מגדרו דווקא את אותם האמצעים הטכנולוגיים המתקדמים. נמצא, אם-כן, כי לא רק שלשון החוק אינה שוללת את הזרמת התכנים ברשת האינטרנט, אלא שגם מבחינה מהותית קיימת הצדקה להכרה בשידור ככולל טכניקה זו."
אין הגנת שימוש הוגן לבעל האתר
הגנת השימוש ההוגן עשויה להתיר, במקרים מסויימים, הפרה של הבלעדיות הנתונה לבעל זכות היוצרים. בנסיבות עניין זה, נקבע, לא עומדת לבעל האתר שהזרים את השידורים החיים הגנת שימוש הוגן.
לעניין זה, בית המשפט ציין את הספק בשאלה האם מדובר בשימוש מסחרי או לאו, וזאת לאור פרסומות באתר ושידול הגולשים להעביר תרומות לבעליו.
בית המשפט הוסיף וציין כי השימוש שנעשה ביצירה איננו בבחינת שימוש "טרנספורמטיבי" היוצר מוצר חדש ובכך מעשיר את מאגר הידע, אלא מדובר בהעתקת היצירה כמות שהיא. העתקה שכזו פוגעת בשוק הפוטנציאלי של היצירה, ומשכך אינה חוסה בהגנת השימוש ההוגן.
בסיכומו של יום, אף שבעלת היצירה, החברה המנהלת את הליגה האנגלית, ניצחה במרבית טענותיה, היא נותרה ללא סעד אופרטיבי. השופטים נחלקו בדעותיהם בדבר שאלת חשיפת זהותו של בעל האתר, אשר נותר אנונימי חרף התייצבות עורך דין מטעמו לדיון. אף שכל השופטים היו תמימי דעים כי לא יתכן שבעידן האינטרנט מפרי זכויות יוכלו להתחבא תחת מעטה האנונימיות, נקבע בדעת רוב כי בשלב הנוכחי אין בסמכות בית המשפט כלים לאפשר את חשיפת זהות בעל האתר. בדומה לפסיקה קודמת של בית המשפט העליון, זו בפרשת רמי מור (http://patent.glazberg.com/2010/03/anonimity-in-net.html), השופטים קראו לכנסת לתקן את החוק ולהעמיד בידיהם כלים משפטיים המאזנים בין שלל האינטרסים השונים בסוגיה זו.
(ע"א 9183/09 The Football Association Premier League Limitedנ' פלוני(פורסם בנבו 13.05.2012))
בהחלטה תקדימית של בית המשפט העליון נקבע כי אתר אינטרנט שמעביר לגולשיו שידורים חיים של משחקי כדורגל מפר זכויות יוצרים. בהחלטה זו נקבע באופן שאינו משתמע לשני פנים כי שידורי Streaming באינטרנט מפרים זכויות יוצרים
"שידור" לפי חוק זכות יוצרים כולל שידורי Streaming
זכות היוצרים כוללת בתוכה מספר רב של זכויות משנה, וביניהן הזכות למנוע מאחרים לשדר את היצירה. בית המשפט העליון הבהיר כי "שידור" כהגדרת החוק כולל גם ביצוע השידור באמצעות טכנולוגית הזרמה (Streaming).
טכנולוגיית ההזרמה, נקבע, דומה במהותה לשידור ה"קלאסי" והמוכר לנו מימים עברו: המשתמש צופה ביצירה ברגע מסוים, אך היא אינה נשארת ברשותו לאחר מכן. בית המשפט אף העיר כי הדבר מתיישב עם העידן המודרני:
"העברת תכנים באמצעות רשת האינטרנט, לרבות באמצעות שיטת ההזרמה, היא מאפיין עיקרי ומרכזי של העידן הדיגיטלי. אין הצדקה, אפוא, להגביל את ה"שידור" אך לאמצעים טכניים הקודמים לדור האינטרנט. להיפך. חקיקת החוק החדש מסמלת את התאמת דיני זכויות היוצרים הישראליים לעידן הדיגיטלי ולאתגרים שהוא מציב בתחום הקניין הרוחני. החוק מבקש, ככלל, להתאים עצמו לאמצעי ההעברה המודרניים, ולא להוציא מגדרו דווקא את אותם האמצעים הטכנולוגיים המתקדמים. נמצא, אם-כן, כי לא רק שלשון החוק אינה שוללת את הזרמת התכנים ברשת האינטרנט, אלא שגם מבחינה מהותית קיימת הצדקה להכרה בשידור ככולל טכניקה זו."
אין הגנת שימוש הוגן לבעל האתר
הגנת השימוש ההוגן עשויה להתיר, במקרים מסויימים, הפרה של הבלעדיות הנתונה לבעל זכות היוצרים. בנסיבות עניין זה, נקבע, לא עומדת לבעל האתר שהזרים את השידורים החיים הגנת שימוש הוגן.
לעניין זה, בית המשפט ציין את הספק בשאלה האם מדובר בשימוש מסחרי או לאו, וזאת לאור פרסומות באתר ושידול הגולשים להעביר תרומות לבעליו.
בית המשפט הוסיף וציין כי השימוש שנעשה ביצירה איננו בבחינת שימוש "טרנספורמטיבי" היוצר מוצר חדש ובכך מעשיר את מאגר הידע, אלא מדובר בהעתקת היצירה כמות שהיא. העתקה שכזו פוגעת בשוק הפוטנציאלי של היצירה, ומשכך אינה חוסה בהגנת השימוש ההוגן.
בסיכומו של יום, אף שבעלת היצירה, החברה המנהלת את הליגה האנגלית, ניצחה במרבית טענותיה, היא נותרה ללא סעד אופרטיבי. השופטים נחלקו בדעותיהם בדבר שאלת חשיפת זהותו של בעל האתר, אשר נותר אנונימי חרף התייצבות עורך דין מטעמו לדיון. אף שכל השופטים היו תמימי דעים כי לא יתכן שבעידן האינטרנט מפרי זכויות יוכלו להתחבא תחת מעטה האנונימיות, נקבע בדעת רוב כי בשלב הנוכחי אין בסמכות בית המשפט כלים לאפשר את חשיפת זהות בעל האתר. בדומה לפסיקה קודמת של בית המשפט העליון, זו בפרשת רמי מור (http://patent.glazberg.com/2010/03/anonimity-in-net.html), השופטים קראו לכנסת לתקן את החוק ולהעמיד בידיהם כלים משפטיים המאזנים בין שלל האינטרסים השונים בסוגיה זו.
(ע"א 9183/09 The Football Association Premier League Limitedנ' פלוני(פורסם בנבו 13.05.2012))
