בוררות בשמות מתחם

בוררות בשמות מתחם
בבואכם להקים אתר אינטרנט חדש, שיהפוך לכרטיס הביקור המקוון שלכם, המטלה הראשונה שתוטל עליכם היא בחירת שם המתחם ("הדומיין") בו יימצא האתר. באופן טבעי כל אחד מחפש את שם הדומיין שישקף בצורה הטובה ביותר את מהות התכנים המופיעים בו, בין אם שם כללי וגנרי המתאר את תחום הפעילות של האתר (rent.com, buy.co.il, movies.comוכיוצא באלה) ובין אם שם שהוא ייחודי ומבדל את האתר (לדוגמה: ynet.co.il, google.comו-ford.co.il).

רישום שם המתחם מבוסס על עיקרון "כל הקודם זוכה", ובתחרות בין שנים שיבקשו לרכוש את אותו דומיין ינצח מי שהגיש את בקשתו ראשון. עם זאת, תמיד קיים החשש שרישום שם המתחם נעשה מתוך מטרה להיבנות על המוניטין של אחר. כך, למשל, התרחש במקרה שבו הדומיין Waltdisney.co.ilהוקצה לאדם שאינו חברת דיסני, ואשר ככל הנראה התכוון לסחור בשם במתחם. מדובר בתופעה של חטיפת שמות – cybersquatting– שבמסגרתה אנשים תופסים חזקה בחוסר תום לב על שמות מתחם שטרם הוקצו. תופעה זו כוללת רכישת שמות מתחם שטרם הוקצו או חטיפת שמות מתחם שתוקפת ההקצאה שלהם פגה, מתוך כוונה לדרוש "כופר" בגין העברת שם המתחם לבעליו הנכון.

בכדי להתמודד עם תופעה מכוערת זו, ובכדי למנוע צורך לפנות בהליכים משפטיים ארוכים ומסובכים, הוקם מנגנון בוררות לפתירת סכסוכים בדבר הקצאת שמות מתחם. מדובר בהליך יישוב סכסוכים חלופי, המיועד לתת מענה מהיר וזול יחסית בקשר למחלוקות בעניין הקצאת שמות מתחם. במסגרת הליך זה ניתן לקבל סעד אחד ויחיד – העברת שם המתחם לבעליו הנכון. לשם קבלת סעדים אחרים, כגון פיצויי כספים וצווי מניעה אחרים, יש לפנות להליך משפטי נפרד בבית המשפט המוסמך.

הליך הבוררות הנוגע למרבית סוגי הדומיינים (לרבות .comו-.org) מכונה Uniform Doman-Name Dispute Resolution Policy (UDRP). הליך בוררות דומה, המכונה IL-DRP, קיים גם עבור שמות מתחם ישראליים והוא מנוהל על ידי איגוד האינטרנט הישראלי. בעת הגשת בקשה לרישום שם מתחם, מאשר כל מבקש את הכללים הנוגעים להליך זה ובכך הוא מקבל על עצמו את מרות הליך בוררות זה.

במרכז ההליך נבחנת שאלת האינטרס הלגיטימי של כל אחד מהצדדים לשם המתחם. במידה ולשני הצדדים יש אינטרס לגיטימי בשם המתחם, ההליך יסתיים מבלי לשנות את הקצאת הדומיין. לעומת זאת, במידה ורק למי שפתח בהליך יש אינטרס לגיטימי בשם המתחם, הדומיין יועבר אליו.

כלומר, בניגוד לרושם שלעיתים מתקבל, תפיסת שם מתחם אינה מעניקה לכשעצמה זכות בלעדית בשם המתחם. משכך, בעל אתר אינו יכול להסתפק ברישום שם המתחם באמצעות גופי הרישום, אלא שהוא צריך גם לבחון את אפשרות רישום שם המתחם כסימן מסחר. בהיות שם המתחם "הדלת" דרכה מגיעים הגולשים לבית העסק, פעמים רבות מדובר בסימן המזוהה ביותר עם העסק שממוקם בתוך האתר. בהעדר רישום סימן מסחר בעל האתר ימצא בעמדת נחיתות אם יפתח כנגדו הליך בוררות שכזה.

 

במסגרת הליכי UDRPו-ILDRP, מחלוקת ביחס להקצאת שם מתחם למחזיק נבחנת לפי ארבעה תנאים מצטברים: (1) שם המתחם זהה, או דומה עד כדי להטעות, לסימן מסחר, שם מסחר, שם חברה רשום או ישות משפטית רשומה. (2)  לפותח ההליך יש זכות בשם, למשל באמצעות סימן מסחר רשום, לאור שימוש בסימן עד כדי הפיכתו למוכר היטב או כיוצא באלה. (3) המחזיק אינו בעל זכויות בשם ו-(4) הבקשה להקצאת שם מתחם או השימוש בו, נעשו בחוסר תום לב.

חשוב להבין, אף אם הקריטריונים מורים כי לא ניתן להעביר את הבעלות בשם המתחם מהמחזיק הנוכחי במסגרת הליכי הבוררות, יתכן בהחלט שניתן לזכות בסעד שכזה באמצעות בתי המשפט האזרחיים. כך למשל, חרף קיומו של "אינטרס לגיטימי" של המחזיק, יתכן שלצד אחר ישנה זכות בלעדית על שם המתחם, למשל בדמות של סימן מסחר רשום, שימנע מהמחזיק לעשות את השימוש שהוא עושה בדומיין במסגרת אתר אינטרנט.

משרד גלסברג, אפלבאום ושות' מתמחה בייצוג תובעים ונתבעים בהליכי בוררות שמות מתחם, בין אם מקומיים (IL-DRP) ובין אם בינלאומיים (UDRP). צרו עמנו קשר עוד היום על מנת שנבחן ונתווה יחד את אסטרטגיית הפעולה הנכונה ביותר עבורכם.